Vayedaber

Guittine

Daf 33a

משנה: מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֵירָתָהּ הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר. אֲבָל לֹא תָבוֹר וְלֹא תִטְחוֹן עִמָּהּ. אֵשֶׁת חָבֵר מַשְׁאֶלֶת לְאֵשֵׁת עַם הָאָרֶץ נָפָה וּכְבָרָה וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת וּמְרַקֶּדֶת עִמָּהּ. אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל מַיִם לֹא תִגַּע בָּהּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. וְכוּלָּן לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. וּמַחֲזִיקִים יְדֵי גּוֹיִם בַּשְּׁבִיעִית אֲבָל לֹא יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָן מִפְּנֵי דַּרְכֵי הַשָּׁלוֹם.

Traduction

Une femme peut prêter un tamis, un van, un petit moulin ou un four, même à une femme soupçonnée de ne pas observer les lois de la 7e année (215)''Cette Mishna se retrouve in-extenso en (Sheviit 5, 9) (t 2, p 374); on y trouvera diverses notes explicatives sur ce''; mais elle ne doit pas l’aider à trier, ni à moudre. La femme d’un compagnon savant peut prêter à la femme d’un homme du peuple un tamis ou un van; elle peut trier, moudre et vanner avec elle. Mais dès que celle-ci jette de l’eau sur la farine (qu’elle commence seulement une pâte), elle ne doit pas l’aider, ni la toucher, car il est interdit d’encourager ceux qui transgressent la loi. Du reste, toutes ces mesures n’ont été autorisées que dans l’intérêt de l’harmonie, comme l’on peut souhaiter du succès aux païens la 7e année agraire, mais non à l’israélite, et dans l’intérêt des bonnes relations, on doit s’informer de leur santé.- (216)Toute la Guemara sur ce est traduite au même traité (ibid)

Pnei Moshe non traduit

מתני' החשודה על השביעית. לשמור פירות שביעית ולהצניען מן הביעור ואילך:

נפה. כדמפרש טעמא בגמרא שאני אומר לספור בה מעות היא לוקחת:

כברה. שאני אומר לכבור בה את החול:

ריחיים. שמא לטחון בהן סממנין:

תנור. שמא ליבש בו אונין של פשתן:

ולא תטחן עמה. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה בשעת עבירה:

ובוררת כו'. ולא אסרו הכא באשת ע''ה החשודה על המעשרות כדאסרו בחשודה על השביעית משום דרוב עמי הארץ מעשרין הן:

אבל משתטיל המים. בעיסה לא תגע עמה לפי שמשגלגל' העיסה הוטבלה לחלה וקא מיטמא מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרוס טומאה לחלה:

וכולן לא אמרו. לא התירו להשאילן כלים ולסייען בלא שעת עבירה עצמה אלא מפני דרכי שלום:

ומחזיקין ידי עכו''ם בשביעית. אם מצאו חורש יכול לומר לו יישר כחך וכיוצא בזה:

ושואלין בשלומן. כל הימים ואפי' ביום חגם ואע''פ שמטיל שם שמים על העכו''ם. ששלום אחד משמותיו של הקב''ה:

הלכה: מַשְׁאֶלֶת אִשָּׁה לַחֲבֵירָתָהּ כול'. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַתְנִיתָא בִסְתָם. הָא בִּפֵירוּשָׁא לֹא. אָמַר לֵיהּ. וּסְתָמוֹ לָאו כְּפֵירוּשׁ הוּא. אָמַר לֵיהּ. אֲנִי אוֹמֵר נָפָה לִסְפּוֹר בָּהּ מָעוֹת. כְּבָרָה לִכְבּוֹר בָּהּ חוֹל. רֵיחַייִם לִטְחוֹן בָּהּ סַמְמָנִים. תַּנּוּר לְהַטְמִין בּוֹ אוּנִּין שֶׁלְּפִשׁתָּן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' זעירא שאל לפני רבי מנא מתניתא בסתם. אם דוקא בסתם התירו להשאיל אלו הכלים אבל במפרשת לבור ולטחון אסור כדקתני התם לעיל גבי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו ופורטלו מעות וכולן סתמן מותר פירושן אסור:

וסתמא לאו כפירושו היא. שהרי אלי הכלים עומדיה לכך:

א''ל אני אומר. בסתם שמשאלת נפה כו' ולעולם פרושן אסור:

עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין דְּתַמָּן נִיחָא. תַּמָּן אָֽמְרִין בְּשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. כָּל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ אֶגּוֹז וּמַשְׁלִיכוֹ צְרוֹר וְנוֹטְלוֹ. הַמּוֹצִיא בְיָדוֹ כְמוֹצִיא לְאַשְׁפָּה. אֶגּוֹז וְנוֹטְלוֹ צְרוֹר וְזוֹרְקוֹ גְּזֵילוֹ גֶזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. אֶגּוֹז וּצְרוֹר נוֹטְלָן וּמַצְנִיעָן וּמֵבִיאָן לְאַחַר זְמָן גְּזֵילוֹ גֶזֶל גָּמוּר. זוֹכֶה לְעַצְמוֹ אֲבָל לֹא לָאֲחֵרִים. רַב הוּנָא אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁזּוֹכֶה לְעַצְמוֹ כָּךְ הוּא זוֹכֶה לָאֲחֵרִים. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאֵין מַתָּנָתוֹ מַתָּנָה. דִּכְתִיב כִּי יִתֵּן אִישׁ. מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה וְאֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לְעוֹלָם אֵין גְּזֵילוֹ מחוזר עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 33a הָדָא דְאַתְּ אָמַרְתָּ לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְדִין. אֲבָל לְקָרְבַּן וְלִשְׁבוּעָה כָּל עַמָּא מוֹדֶה. עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. בְּרַם כְּרַבָּנִין דְּהָכָא. רִבִּי יוֹסֵה בָּעֵי. מֵעַתָּה אַף לְעַצְמוֹ לֹא יִזְכֶּה. שֶׁנֶּאֱמַר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ עַד שֶׁיְּהֵא כְרֵעֵהוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְיָֽרְדוּ לָהּ בְּשִׁיטַּת הַפָּעוּטוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַפָּעוּטוֹת מִקְחָן מִקַּח וּמִמְכָּרָן מִמְכָּר בִּמְטַלְטְלִין. וְהָא תַנִּינָן תַּמָּן. אֲבָל אֵינוֹ מְזַכֶּה לָהֶן לֹא עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרִין. כָּאן בְּתִינוֹק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַעַת כָּאן בְּתִינוֹק שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת.

Traduction

La discussion dans la Mishna au sujet du ''quadrupède ou oiseau pris au piège'' s’applique seulement aux grands pièges (213)Dans ceux-là, l'acquisition est incomplète; mais dans les petits, les animaux sont considérés comme étant acquis à la maison.

Pnei Moshe non traduit

ע''ד דרבנין תמן ניחא. סוגיא זו כתובה במסכת מעשר שני ועלה דהתם קאי ואגב דלקמן מייתי לה הכא. דתנן התם מערימין על מעשר שני לפדותו בלא חומש משום דקי''ל הפודה מ''ש שלו מוסיף עליו חמישיתו ושל אחר א''צ. כיצד אומר אדם לבנו ולבתו הגדולים לעבדו ולשפחתו העברים הילך מעות האלו ופדה לך מעשר שני לעצמך ופריך התם האי אמה העבריה היכי דמי אם בגדולה זכת בסימנין כלו' כבר יצאה בסימנין ומאי בעיא גביה דאדון אם בקטנה קטן זכה וכי יש זכייה לקטן וקאמר התם על דעתיה דרבנן דתמן ניחא דס''ל דקטן יש לו זכייה לעצמו כדלקמן:

תמן אמרין בשם רב נחמן בר יעקב. שלש מדות אלו בקטן:

המוציא. דבר בידו כמוציא לאשפה דזה אין לו דעת כלל:

גזילו. הגוזל ממנו גזל הוא מפני דרכי שלום:

נוטלן ומצניען. שיש לו הבחנה להצניע ולהביא לאחר זמן לכשיצטרך גזילו גזל גמור מדבריהם וזוכה לעצמו אם נתן לו אדם איזה דבר אבל אינו זוכה לאחרים אם זיכה לאחרים ע''י אותו קטן לא זכה ואם בא הנותן לחזור חוזר:

שאין מתנתו. שנותן לאחרי' מתנה שנאמר כי יתן איש:

דברי חכמי'. לדברי חכמים דפליגי על רבי יוסי במתניתין דסבירא ליה מציאת חש''ו יש בהן גזל גמור אבל לחכמים כדאמר רבי יודה בן פזי לעולם אין גזילו מחוור להיות גזל גמור עד שיביא ב' שערות:

הדא דאת אמרת. הא דאמרן לרבי יוסי גזל גמור דוקא לענין להוציא מן הגוזל ממנו בדין אבל לקרבן ולשבועה לכ''ע עד שיביא ב' שערות:

ברם כרבנין דהכא. השתא מהדר אדלעיל דמתניתין דמעשר שני ע''ד דרבנין דתמן והוא רב נחמן בר יעקב ניחא כדאמרן אלא לרבנן דהכא דס''ל לית ליה זכיה לעצמו כדלקמן דדרשי איש אל רעהו עד שיהא כרעהו וכשם שאינו זוכה לאחרים כך אינו זוכה לעצמו:

רבי יוסי בעי מעתה כ'. והך מתניתין דמע''ש היכי מיתוקמא:

ומשני ר' יוסי ברבי בון דירדו לה בשיטת הפעוטות כמו דתנינן במתני' ובקטן כה''ג מיירי דתתינו ליה רבנן משום כדי חייו וה''נ דיש לו זכיה לעצמו מה''ט:

והא' תנינן תמן. לרב הונא פריך דאמר לעיל כשם שזוכה לעצמו זוכה לאחרים והא תנינן בפ' חלון אבל אינו מזכה להן העירוב ע''י בנו ובתו הקטנים:

כאן. הא דרב הונא בתינוק שיש בו דעת כדאמר לעיל:

מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת כול'. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּאִילֵּין רַבְרְבָתָא. אֲבַל בְּאִילֵּין דַּקִּיקָתָא כְּמָאן דְּאִינּוּן בְּגַו בֵּייתֵיהּ.

Traduction

''Si un pauvre monte sur un olivier pour faire tomber quelques olives, ceux qui se trouvent au-dessous de l’arbre ne peuvent pas les ramasser; R. Yossé dit que c’est un vrai brigandage''. -C’est vrai pour celles qui sont à terre; mais celles que l’on prend à la main vous son acquises. – (214)Suit un passage traduit en (Demaï 4, 6)

Pnei Moshe non traduit

הדא דאת אמר. דפליגי רבנן עלי' דרבי יוסי במצודות באילין רברבתא שאין להן תוך אבל באלו הקטנים שיש להן תוך כמו שהן בתוך ביתו דמיא וקניא ליה כליו. ובבבלי דף ס''א איפכא בלחי וקוקרי פליגי שהן מצודות קטנים ובאוזלי ואוהרי שהן גדולים דיש להן תוך כ''ע מודו:

הֶעָנִי הַמְּנַקֵּף בְּרֹאשׁ הַזַּיִת מַה שֶׁתַּחְתָּיו גֶּזֶל מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר גֶּזֶל גָּמוּר. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בִּדְאַרְעָא. אֲבָל הַלּוֹקֵחַ בְּיָד זָֽכְתָה לוֹ יָדוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

בדארעא. באותן פירות המונחין על הארץ היא דפליגי:

אבל הלוקח ביד. שלקט מע''ג קרקע ונתן ביד זכתה לו ידו ודכ''ע הוי גזל גמור:

אֵין מְמַחִין בְּיַד עֲנִיֵּי גּוֹיִם בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּיאָה מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. תַּנֵּי. עִיר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גּוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל. מַעֲמִידִין גַּבָּאֵי גוֹיִם וְגַבָּאֵי יִשְׂרָאֵל. וְגוֹבִין מִשֶּׁלְּגוֹיִם וּמִשֶּׁלְּיִשְׂרָאֵל. וּמְפָֽרְנְסִין עֲנִיֵּי גּוֹיִם וַעֲנִיָּי יִשְׂרָאֵל. וּמְבַקְּרִין חוֹלֵי גוֹיִם וְחוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וְקוֹבְרִין מֵיתֵי גּוֹיִם וּמֵיתֵי יִשְׂרָאֵל. וּמְנַחֲמִין אֲבֵילֵי גּוֹיִם וַאֲבֵילֵי יִשְׂרָאֵל. וּמְכַבְּסִין כְּלֵי גּוֹיִם וּכְלֵי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ומכבסין. ובע''ז גריס ומכניסין אם מצאו אותם מושלכין:

גִּירְדָּאִי שָׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם מַהוּ. וּסְבַר מִשְׁרֵי לוֹן מִן הָדָא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. אָמַר לוֹן רִבִּי אַבָּא. וְהָתַנִּי רִבִּי חִייָה יוֹם מִשְׁתֶּה שֶׁלְּגוֹיִם אָסוּר. אָמַר רִבִּי אִימִּי. אִילוּלֵי רִבִּי אַבָּא כְּבָר הָיִינוּ בָאִין לְהַתִּיר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶן. וּבָרוּךְ שֶׁהִבְדִּילָנוּ מֵהֶן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

יום משתה של עכו''ם מהו. שמבקרין אותו דאלו לשאת ולתת עמו בהדיא תנן התם באותו האיש אסור:

וסבר. להתירן מפני דרכי שלום א''ל רבי אבא והתני רבי חייא יום משתה של עכו''ם אסור לבקרן דשמא מתוך כך יבא לישא וליתן עמו:

אלמלא ר' אבא. שהזכיר לנו ברייתא דר''ח כבר היינו באין להתיר ע''ז שלהן דאזיל האי ומודי לע''ז דיליה וברוך שהבדילנו מהן ועלינו לעשות סיג וגדר להרחיק מהן:

Guittine

Daf 33b

רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. בְּמַה קָֽנְסוּ. בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין 33b וְאוֹכְלִין אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְלֹא אוֹכְלִין. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי. אָסוּר. וְאִין תֵּימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאוֹכְלִין רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי מוּתָּר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

במה קנסו. שלא תבור ולא תטחון עמה במקום שזורעין ואוכלין. במקום שהן חשודין על הזריעה בשביעית וכן במקום שהן חשודין על אכילת פירות לאחר הביעור לבד נמי קנסו אע''ג שהן חשודין על הזריעה או דילמא במקום שזורעין דוקא הוא דקנסו דהואיל וחשודין על הזריעה איכא למיחש טפי שמא מפירות שנזרעו בשביעית הן:

ולא אוכלין. אבל לא במקום שאין חשודין כי אם על האכילה לבד דהתם לא קנסו דהואיל ואינן חשודין על הזריעה לא שכיחי פירות שביעית כל כך ותלינן לקולא שמא לאו פירות שביעית הן:

מה נפיק מביניהון. כלומר ומה הפרש יש ובאיזה צד תלינן לקולא אם במקום שזורעין דוקא:

ראו אותו לוקח מן הסירקי. סוחר ישמעאל כלומר שלקח פירות מן השוק:

ה''ג אין תימר כו' כמו שהגהתי בפנים וכן הוא בשביעית:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה בָּעֵי. עַל כָּל פִּירְקָא אִיתֲמַר אוֹ עַל הָדָא הִילְכְתָא אִיתְאֲמַר. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֹס. מִן מַה דְּתַנִּינָן בְּגִיטִּין אֶלָּא הָדָא אָֽמְרָה הָדָא הִילְכְּתָא. עַל הָדָא הִילְכְּתָא אִיתֲמַר.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

על כל פירקא איתמר. הך בעיא התם בשביעית שייכא ואגב גררה נקט לה הכא. ואהא דקתני וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום אם על כל מה ששנינו שם קאי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו וכו' דטעמא מפני דרכי שלום הוא או על הדא הילכתא דמשאלת לחודה איתמר ונפקא מינה במקום דליכא משום דרכי שלום:

מן דלא תנינן בגיטין אלא הדא הילכתא. הכא בפרקין חשיב לה לכל הני דאמרי מפני דרכי שלום ולא תני אלא האי מתניתין דמשאלת ולא חשיב לאינך דתנינן התם ש''מ על הדא הילכתא לחודא איתמר:

תַּמָּן תַּנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא לָשִׁין וְאֵין עוֹרְכִין עִמּוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. לֹא בוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין עִמּוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר אָכֵן. אָמַר רִבִּי אִילָא. כָּאן לְחוּלִין כָּאן לִתְרוּמָה. וְהָתַנִּינָן נַחְתּוֹם. אִית לְמֵימַר נַחְתּוֹם בִּתְרוּמָה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. כָּאן בְּלוֹתֵת וְכָאן בְּשֶׁאֵינוֹ לוֹתֵת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָא. אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בע''ז פ' רבי ישמעאל:

לא לשין ולא עורכין עמו. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:

והכא הוא אומר הכן. בתמיה דקתני בוררת וטוחנת עם אשת עם הארץ:

כאן לחולין. מתניתין דהכא בחולין מיירי והתם בתרומה והחמירו בה:

אית למימר נחתום בתרומה. וכי נחתום מוכר תרומה הוא בתמיה:

כאן בלותת. מתניתין דהתם מיירי בלותת החטים במים והוכשרו לקבל טומאה ולפיכך אסור והכא בשאינה לותתת:

מתניתין מסייע לחברייא. דקתני משתטיל המים אסור אלמא היכא דאיכא הכשר טומאה אסור:

רִבִּי חִייָה וְרִבִּי אִימִּי חַד אָמַר חֲרוֹשׁ בָּהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. וָחָרָנָא אָמַר. יְיַשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר. חֲרוֹשׁ בָּהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. מַה שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. יְיַשֵּׁר. וּמָאן דְּאָמַר לְגוֹי יְיַשֵּׁר. דֵּלֹמָא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן עָֽבְרוּן עַל חַד מֵחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. יִשְׂרָאֵל אַתּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא. לֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי. וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. אֵילּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן כָּלִין וְעוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם. לֹא אָֽמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. מַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶן. בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יי֨. לֹא דַייֵכֶם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת שֶׁבָּאוֹת לָעוֹלָם בִּזְכוּתֵינוּ הֵן בָּאוֹת. וְלֹא דַייֵכֶם שֶׁאֵין אַתֵּם אוֹמְרִים לָנוּ בּוֹאוּ וּטְלוּ מִן הַבְּרָכוֹת הַלָּלוּ. אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִּיסִּים וְזֵימִיּוֹנוֹת גּוּלְגָּלִיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

רבי חייה ורבי. אימי פליגי בהא דקתני במתניתין מחזיקין ידי עכו''ם בשביעית:

חרוש בה טבאות. יכול הוא לומר לו חרוש בה טוב ואני לוקח ממך אחר השביעית:

וחרנא אמר יישר. כחך הוא דיכול לומר לו אבל זה אסור:

מאן דאמר חרוש כו'. ולהאי מ''ד מהו שואלין בשלומן דקאמר:

איישר. חילך זהו שאילת שלום דמותר לעכו''ם:

ומ''ד לעכו''ם יישר. כלומר להאי מ''ד דאמר מחזיקין הוא חרוש ושאילת שלום איישר ומה שואלין בשלומן של ישראל:

שלום עליכם. אבל לגוי ס''ל דאסור לשאול בשמו של הקב''ה ולאידך מ''ד דמחזיקין הוא איישר סבירא ליה דשאילת שלום לגוי נמי שלום עליכם הוא:

דלמא. מעשה ברבי חנינא ורבי שמואל שעברו על אחד מחורשי שביעית ואמר ליה רבי שמואל איישר חילך:

לא כן אולפן מרבי ולא אמרו העוברים ברכת ה'. לעוברים על המצות אסור לברכם:

לדרוש אין אתה יודע. שחכמים דרשו. הני קראי על העכו''ם אומות העולם:

פיסים כו'. מיני מסים הן:

סליק פירקא בס''ד

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source